מיקי מאיר השקעות ומסחר בנדל"ן בע"מ נ' רימסקי סבטלנה

פסק דין

בפני תביעה לביצוע שיק מספר 10110 בסך 20,000 ₪, משוך על ידי הנתבעת לטובת התובעת ליום 20.5.09 וכולל הערה "למוטב בלבד" (להלן: "השיק"). השיק חולל וחזר בצירוף הערת הבנק הנמשך בדבר היעדר כיסוי מספיק.

גרסת הנתבעת

השיק נשוא התביעה, וכמוהו 13 שיקים נוספים (כולם ביחד יכונו להלן: "השיקים"), הוכנו על ידי הנתבעת במהלך 2006 לצורך מסירתם לאימה ולשם תשלום למועדון (קאנטרי קלאב) בו היא חברה. השיקים נחתמו על ידי הנתבעת, ברם לא נמסרו לאימה והונחו במגירה בחנות בגדים ברח' דיזינגוף בתל אביב (להלן: "החנות"), אשר הנתבעת הייתה מבעליה.

החנות הופעלה באמצעות חברה בשם א.ק. רימסקי בע"מ (להלן: "החברה") והנתבעת הייתה בעלת מניות בחברה. בתחילת ספטמבר 2006 נתגלעו מחלוקות בין הנתבעת לבין שותפיה בבעלות על החנות, גב' אירית אדיב (להלן: "אירית") ובן זוגה של אירית - שמשון פרוכטר, ובתחילת ספטמבר 2006 עזבה הנתבעת את החנות. בסמוך לאחר מכן, בהסכם אשר נכרת ביום 30.10.06, הוסכם כי הנתבעת תעביר את כל מניותיה בחברה לאדם בשם דורי אלמוג, אשר בתמורה אמור היה להפקיד סך של 164,000 ₪ לכיסוי חלק מחובות החברה לבנק. בפועל, אף שהנתבעת עזבה את העסק והעבירה את מניותיה, לא הועברו כספים כלשהם.

בעת שהנתבעת עזבה את החנות, שכחה הנתבעת במגירה את אותם 14 שיקים אשר הכינה מראש עבור אימה. בדצמבר 2006, כאשר התברר לנתבעת כי שיקים אותם שכחה בחנות מוצגים לפירעון, בוטלו השיקים, הוגשה תלונה למשטרה ואף פורסמה מודעה בעיתון אשר כותרתה "הודעה על גניבת שיקים" ואשר מזהירה מפני השימוש בהם. הנתבעת טענה כי אירית ובן זוגה הם אלו אשר הונו אותה וגנבו את השיקים בלא רשות, כשם שהונו אותה בכל הכרוך בהפעלת החנות. כשנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2008, התקשר אלמוני לנתבעת ודרש כי תפרע את כל 14 השיקים אשר נעלמו וכשנה לאחר מכן, ביוני 2009, פנתה התובעת בדרישה לפירעון השיקים.

טוענת איפה הנתבעת כי נפל פגם במסירה הראשונית של השיק באפן השולל את זכותה של התובעת וכי התובעת עצמה איננה זכאית ליהנות ממעמד של "אוחז כשורה" בשיק.

גרסת התובעת

התובעת עוסקת במתן שירותי תיווך ולמנהלה, מר שלומי גבעתי (להלן: "גבעתי") היכרות אישית עם אירית. במהלך אפריל 2009 הגיעה אירית לגבעתי ובקשה לנכות שיקים של הנתבעת. אירית סיפרה כי את השיקים קבלה במסגרת פירוק שותפות עם הנתבעת וכי היא מבקשת לנכותם שכן היא זקוקה למזומן לצורך עסקיה. גבעתי בטח באירית וכנגד שיקים של הנתבעת בסך כולל של 180,000 ₪ מסר לאירית סך של 168,000 ₪ (לאחר ניכוי עמלה בסך 12,000 ₪). לאחר שכל השיקים חוללו ולאחר שהנתבעת טענה כי השיק נגנב ממנה, ניסה גבעתי לאתר את אירית אך הדבר לא עלה בידו.

טוענת לפיכך התובעת כי הינה במעמד של אוחזת כשורה בשיק, שלכן אין במחלוקות שבין הנתבעת לאירית כדי לגרוע מזכות התובעת לאכוף את פירעון השיק.

ההליך המשפטי והראיות

בדיון אשר התקיים ביום 28.2.10 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן והצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו פסק הדין יחייב אותם גם ביחס לחמישה שיקים נוספים של הנתבעת אשר בידי התובעת. בעקבות הסכמה דיונית זו הגישו הצדדים תצהירים, כאשר התובעת מתבססת על תצהירו של גבעתי והנתבעת מסתפקת בתצהירה היא. אף לא אחד מהצדדים הגיש תצהיר של אירית או בקשה לזימונה למתן עדות.

ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 2.1.11 ובתום החקירות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה.

דיון

טענת ההגנה הראשונה של הנתבעת מתייחסת לאופן בו יצא השיק מידה, כאשר לטענתה נגנב השיק והושלם בלא רשותה.

הלכה היא עוד מקדמת דנא, כי שיק שהינו מסמך לא שלם ושכלל לא הוצא, לא יחייב את עושהו אף לא כלפי אוחז כשורה (ע"א 195/68 קהא נ' בנק פויכטוונגר בע"מ, פד"י כב (2) 331, 333). הלכה זו אובחנה בפסיקת בתי המשפט ונקבע, כי יש להבחין בין מקרה המתייחס לשטרות חתומים על החלק, אשר לא היתה כוונה להוציאם כמסמכים לבין שטרות שנחתמו על החלק, אשר היתה כוונה לסחרם, אלא שנלווה למסירה תנאי. במקרה הראשון מדובר בשטר שלא הוצא, כך שגם אוחז כשורה לא יזכה לעדיפות שטרית באכיפתו, ואילו במקרה האחרון מדובר בהפרת תנאי במסירה, אשר אוחז כשורה מתגבר עליו (ע"א 115/72 יוחננוב נגד סלומון הלל ואח', פד"י כז(2) 684).

בהתאם לסעיף 20 (ג) בפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), כאשר יצא שטר מחזקת מושך אשר חתם עליו הרי "חזקה שנמסרה על ידיו מסירה כשירה וללא תנאי כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". בעניין דנא, מודה הנתבעת כי היא אשר חתמה על השיק טרם יצא מחזקתה שלכן עליה הנטל להוכיח כי השיק אכן יצא מחזקתה בגניבה ובלא שהייתה לה כוונה להוציאו. להלן יבחנו הראיות אשר הוגו בעניין זה.

ראשית, לביסוס גרסתה הציגה הנתבעת תלונה אשר הגישה למשטרה עוד ביום 12.12.06 נספח נ/2 לתצהיר הנתבעת) ובמסגרתה תלונה בזו הלשון:

"מדובר בתלונה על גניבה וזיוף מספר פנקסי שיקים מסדרה 10114 – 10101 ח-ן 109757 בנק הפועלים ומסמכים נוספים"

השיק נשוא תיק זה הינו אחד מאותם שיקים על גניבתם דיווחה הנתבעת עוד בדצמבר 2006. התאריך המוטבע על גבי השיק הינו 20.5.09. קשה למצוא הגיון במצב בו יתלונן אדם על גניבת שיק כשנתיים וחצי לפני המועד הנקוב בשיק, אלא אם כן אכן נגנב השיק. ודוק, במהלך הדיון התברר שאותה התלונה לא התגבשה כדי כתב אישום ונסגרה, אולם הדגש בענייננו מוסב על עצם הגשת התלונה ולא על המסקנות אליהן הגיעה משטרת ישראל.